הפרשי גובה בין אריחים: למה זה קורה ומה מותר

אחת התלונות הנפוצות אחרי ריצוף היא תחושת מדרגה קטנה בין אריחים סמוכים. הרגל היחפה מזהה אותה מיד, ובאור נמוך היא יוצרת צל שמבליט את הפגם.

מה גורם להפרש

• מצע לא ישר או כמות דבק לא אחידה.
• אריחים בעלי עיוות קל מהייצור, בעיקר בפורמט גדול.
• הנחה בלי מפרידים או מערכת יישור.
• דריכה על הרצפה לפני שהדבק התייבש.
• פוגה צרה מדי שאינה מאפשרת ספיגת סטיות.

מה נחשב סביר

סטייה מזערית קיימת כמעט תמיד, ובעיקר באריחים שאינם מלוטשים בקצה. ההבדל בין עבודה טובה לרשלנית הוא באחידות: הפרש שמורגש ברגל, שנראה לעין באור מלטף ושחוזר על עצמו לאורך שורה, אינו סביר. באריח גדול נהוג לתכנן פוגה מעט רחבה יותר בדיוק כדי לספוג סטיות.

איך בודקים

מעבירים כף יד יחפה או סרגל לאורך הפוגות, מדליקים פנס בזווית נמוכה מול הרצפה כדי להאיר צללים, ובודקים בעיקר בקווי מעבר ובאזורים שהואר בהם אור טבעי. את הבדיקה עושים במסירה ולפני התשלום האחרון, כמפורט במדריך בדיקת מסירה לעבודת ריצוף.

אפשרויות תיקון

במקרים קלים אפשר לשייף את הקצה הבולט ולהחזיר גימור, בעיקר באבן טבעית. בפורצלן מלוטש השיוף מותיר סימן, ולכן לרוב מפרקים את האריח החורג ומניחים מחדש. כשההפרשים נובעים ממצע גרוע, פתרון אמיתי מחייב יישור מחדש, כמוסבר במדריך מדה ויישור רצפה.

להקשר הרחב של העבודה, ראו המדריך לשיפוץ דירה ואת עבודות גמר.

איך מונעים את זה מראש

הרבה יותר קל למנוע מאשר לתקן. הבסיס הוא מצע ישר: כל גל במדה מתורגם להפרש גובה בין אריחים, ובאריחים גדולים ההפרש מוכפל. הכלי המקובל למניעה הוא מערכת מפלסים, קליפסים שמחזיקים אריחים סמוכים באותו גובה עד שהדבק מתייבש. חשוב גם כיסוי דבק מלא בגב האריח ולא פסים, כי חלל מתחת לפינה גורם לה לשקוע. ולבסוף, בדיקה תוך כדי עבודה עם סרגל ארוך על כל שורה עדיפה על גילוי בסוף, כשהדבק כבר התקשה.

לקבלת הצעת מחיר משירות מאומת של וויוריה בריצוף – לחצו כאן