פסי מעבר והפרדה בריצוף: הפרט הקטן שמשנה את המראה

המעבר בין שני סוגי ריצוף (בין סלון למטבח, בין חדר למסדרון או בין פנים לחוץ) הוא אחד הפרטים שהכי מורגשים בעין ובכף הרגל, ודווקא עליו נוטים לחשוב רק ברגע האחרון. בחירה נכונה של פס מעבר מונעת שברים בקצוות, הבדלי גובה מסוכנים ומראה לא גמור.

סוגי פסי מעבר נפוצים

• פרופיל אלומיניום: עמיד, זול יחסית, מתאים למעבר בין גבהים שונים.
• פרופיל נירוסטה: מראה נקי ומודרני, יקר יותר, פופולרי בקווי הפרדה ישרים.
• פס פליז או גימור זהב: מדגיש את קו ההפרדה כאלמנט עיצובי מכוון.
• מעבר ללא פס: חיתוך מדויק ורובה בין החומרים, דורש עבודה מדויקת מאוד.

איפה חובה להשתמש בפס

בכל מקום שיש הפרש גובה בין שני משטחים, במעבר בין חומרים בעלי התפשטות שונה כמו פרקט מול קרמיקה, ובפתחי דלתות שבהם הקצה חשוף לבעיטות. גם במעבר בין פנים לחוץ, שם ההפרש התרמי גדול, פס מעבר מונע התנתקות של אריחי הקצה.

טיפ לתכנון

סכמו עם המרצף מראש היכן בדיוק עובר קו ההפרדה, הכלל המקצועי הוא למקם אותו מתחת לדלת הסגורה, כך שמכל חדר רואים רק את הריצוף שלו. עוד בנושא במדריכי ריצוף וחיפוי ובהחלפת דלתות.

התקנה נכונה ומה עושים כשפס משתחרר

פס מעבר יכול להיות מודבק, מוברג או נעוץ בפרופיל בסיס. הדבקה נראית נקייה יותר אבל מחזיקה פחות במעברים עמוסים; פרופיל בסיס מוברג מאפשר להחליף את הפס העליון בלי לפרק אריחים. כשפס מתחיל להשתחרר, הטעות הנפוצה היא להדביק אותו חזרה על אבק, צריך לנקות את החריץ עד המצע היבש ורק אז להדביק. בפתחים שנפתחים לשתי הכיוונים, בדקו שהפס אינו בולט מעל גובה האריח, אחרת הוא הופך למכשול ולנקודת מעידה.

לקבלת הצעת מחיר משירות מאומת של וויוריה בריצוף – לחצו כאן

קראו גם על קרניזים וסרגלי גמר, ספי דלת ומדריכי ריצוף וחיפוי.