5 הדקות הראשונות: איך הופכים פנייה של לקוח לפגישה בבית שלו

כלל 1: מתקשרים בתוך דקות, לא בערב

לקוח שמחפש קבלן נמצא עכשיו במצב של "לסגור את זה". בעוד שלוש שעות הוא כבר דיבר עם מישהו.

• הטלפון על צלצול בזמן העבודה, והתראות הפניות פתוחות.
• אם אתם באמצע עבודה, 30 שניות מספיקות:

"שלום, קיבלתי את הפנייה שלך על הצביעה. אני באמצע עבודה, אפשר לחזור אליך בעוד שעה בדיוק?"

ואז חוזרים בעוד שעה בדיוק.

כלל 2: בטלפון לא נותנים מחיר

המטרה היחידה של השיחה הראשונה היא פגישה בבית. מחיר בטלפון הופך אתכם לשורה בטבלת השוואה, והשורה הזולה תמיד מנצחת.

"אני לא נותן מחירים בלי לראות. אני לא רוצה להפתיע אתכם אחר כך. מתאים לכם מחר בשש, או ביום חמישי בחמש?"

שתי אפשרויות, לא "מתי נוח לך". שאלה פתוחה מזמינה "אני אחזור אליך".

כלל 3: שני מקבלי ההחלטה בבית

אם הדירה של זוג, קובעים כששניהם בבית. פגישה עם אחד מהם מסתיימת כמעט תמיד ב"אני צריך לדבר עם בן או בת הזוג", וזו פגישה שנייה שאולי לא תקרה.

"ושניכם תהיו? חשוב לי ששניכם תשמעו מה אני מציע, כדי שלא תצטרכו להעביר את זה הלאה."

כלל 4: לוקחים גם עבודות קטנות

ברז, קיר אחד, דלת. עבודה קטנה אצל לקוח מרוצה היא הדלת לעבודה הגדולה הבאה שלו ולהמלצה לשכנים.

כלל 5: מגיעים מוכנים

• שמות של שתיים או שלוש עבודות שעשיתם באזור (רחוב, סוג עבודה). לקוח רוצה קבלן מקומי.
• דוגמיות, דף מדידה, הסכם עבודה ריק.
• טלפונים של בעלי מקצוע שאתם עובדים איתם, למקרה שהלקוח שואל על משהו שמחוץ לתחום שלכם.
• בגד נקי ומסודר. הרושם נקבע בשניות הראשונות.

כלל 6: בבית, הלקוח מדבר רוב הזמן

שואלים, מקשיבים, ומספרים סיפור קצר על עבודה דומה שעשיתם. עובדה נשכחת אחרי שתי דקות, סיפור עם שם ורחוב נזכר.

כלל 7: לא יוצאים מהבית בלי תשובה

"כמעט סגרתי" ו"הוא יחזור אליי מחר" הם לא מכירה. בסוף הפגישה יש חתימה, או תאריך ושעה מדויקים לשיחה הבאה.

צ'קליסט של 5 הדקות הראשונות