תכנון פריסת הריצוף: מאיפה מתחילים ואיפה נופלים החיתוכים

שני מרצפים יכולים להשתמש באותם אריחים בדיוק ולקבל תוצאה שונה לגמרי, וההבדל הוא כמעט תמיד תכנון הפריסה. נקודת ההתחלה קובעת איפה ייפלו האריחים החתוכים, והאם העין תראה שורה שלמה או רצועה צרה ומכוערת בכניסה לחדר.

הכלל הבסיסי: החיתוך הולך לקצה הפחות נראה

מתחילים מהקו שהעין פוגשת ראשונה (בדרך כלל הכניסה לחדר או הקיר הארוך והחשוף) ודוחפים את החיתוכים אל מתחת לארונות, לאזור שמאחורי הדלת או לקיר שמוסתר על ידי ריהוט. שורה חתוכה ברוחב פחות מחצי אריח נראית כמו טעות, ולכן מאזנים את הפריסה כך שהחיתוכים בשני הצדדים יהיו שווים ורחבים ככל האפשר.

מה בודקים לפני שמדביקים אריח ראשון

• מודדים את החדר בפועל, לא לפי התוכנית, קירות כמעט תמיד לא ישרים לגמרי.
• מסמנים קו בסיס עם חוט סימון, ולא נשענים על הקיר עצמו.
• מניחים שורה יבשה ללא דבק כדי לראות איפה נופלים החיתוכים.
• מוודאים שקווי הפוגות ממשיכים ברצף בין חדרים סמוכים.

פריסות נפוצות ומה הן דורשות

פריסה ישרה היא הפשוטה והחסכונית ביותר. פריסה במפגש חצי אריח מתאימה לאריחים קטנים, אך באריחים גדולים היא מדגישה קימור ולכן מקובל להסיט רק שליש. פריסה אלכסונית או הרינגבון מרשימה אך מגדילה שבר וזמן עבודה, וכדאי לתמחר אותה מראש מול קבלן השיפוץ. עוד במדריכי ריצוף וחיפוי.

הרצפה היא רק חלק אחד מהמראה, ראו עבודות גמר ואת המדריך לשיפוץ דירה.

לקבלת הצעת מחיר משירות מאומת של וויוריה בריצוף – לחצו כאן